טיפול שורש הוא שלב יסודי בטיפול הכולל של השן .החשש מפני טיפול שורש הוא טבעי, אולם בידיים מנוסות ואמונות מדובר בטיפול שגרתי שאינו כרוך בכאבים.
לעתים קרובות טיפול שורש מבוצע עקב עששת ("חור בשן") עמוקה שחדרה את הרקמות הקשות של כותרת השן, שהיא חלק השן הנמצא מחוץ לחניכיים בחלל הפה, והגיע עד ללשכת המוך (שם נמצאות הרקמות הרכות בשן – כלי דם, עצבים ורקמת חיבור). לעתים טיפול שורש מתבצע בצורה יזומה לצורך שיקום השן על ידי כתר/גשר או לאחר חבלה במשנן הגורמת לאובדן חיות השן.
במהלך הטיפול הרקמות הנגועות מוצאות מתוך תעלות השורש שבשן, המעוגנות בתוך הלסת. התעלות עוברות ניקוי והחלל שנוצר נסתם.
לרוב, אם כל שלבי טיפול השורש בוצעו ביסודיות, תוך שימוש בחומרים איכותיים, והשיקום על גבי השן נעשה באיכות טובה אף הוא, לא יהיה צורך בחזרה על טיפול השורש.
אי הצלחה של טיפול השורש מתרחש בדרך כלל לאחר שהטיפול הראשוני אינו מבוצע באופן יסודי או בשל חדירת רוק (המכיל חיידקים) לתעלות השורש לאחר טיפול השורש. במקרים אלה ייתכן צורך בביצוע חוזר של טיפול השורש, הקרוי "חידוש טיפול שורש", וזאת משום שהזיהום בתעלות השורש עלול לגרום למחלה ברקמות הסובבות את חוד השן.
בהתאם לכמות חומר השן הנותרת, הרופא המשקם מחליט אם להסתפק בסתימה או שיש צורך לחבוק את השן בכתר על מנת להגן עליה מפני שבר בעתיד.
האם טיפול השורש מתבצע בפגישה אחת או יותר?
טיפולי שורש בישיבה אחת הולכים ותופסים תאוצה בעולם, עם עדויות להצלחות לא פחותות מאשר בטיפולים מרובים.
הגורם לדלקת סביב חוד השן (Apical Periodontitis) הוא בדרך כלל זיהום חיידקי בתוך תעלת השורש. הטיפול בבעיה זו צריך להיות סילוק גורם זה, כלומר השמדת החיידקים.
טיפול שורש בתעלה מזוהמת בפגישה אחת יכול להפוך 60%-40% מהתעלות חופשיות מחיידקים.
מתי נדרשת יותר מפגישה אחת לטיפול שורש?
במקרים מסוימים עולה צורך בשלב נוסף, שבו השן תיחבש בחומר חיטוי. מדובר בעיקר במקרים שבהם בצילום הרנטגן מופיעים נגעים כתגובה לזיהום. גם החבישות האינטנסיביות ביותר אינן מצליחות להביא באופן מוחלט למצב של תעלה חופשית מחיידקים. ולכן המטרה היא, לכל הפחות, להוריד את סף הזיהום אל מתחת לרמה הפתוגנית.
כאשר מומחה טיפולי השורש מתמודד עם השאלה אם לטפל בישיבה אחת או לחבוש את תעלת השורש, צריכות לעמוד לנגד עיניו כל היתרונות והחסרונות בגישה זו.
מהם היתרונות של טיפול שורש בישיבה אחת?
בין היתרונות אפשר למנות מספר נמוך יותר של התלקחויות וכאבים חזקים, שיתוף פעולה טוב יותר של המתרפא/ת, ונוחות הטיפול. ישנם גם הטוענים לסיכון מופחת לזיהומים משניים או חוזרים בין הישיבות, בעיקר כתוצאה מדלף כותרתי לתוך תעלת השורש.
המתנגדים לשיטת טיפול זו יכולים למנות בעיקר את חוסר היכולת לנקות באופן מקסימלי את התעלה בישיבה אחת ללא חבישה תוך תעלתית.
בספרות העדכנית ישנן דעות בעד ונגד גישה זו של טיפול בישיבה אחת, אולם אין הוכחה חד משמעית לעדיפותה של איזו מהן. על הרופא המטפל להכיר את המנגנון הביולוגי והפתולוגי של הזיהומים בתעלות השורש ומחלות סב-חוד השורש, הווריאציות האנטומיות השונות, והשימוש הנכון בכל שיטת הכנה וחומרי החיטוי הקיימים לרשותנו במערך האנדודונטי.
ההחלטה צריכה להתקבל לגבי כל מקרה לגופו, ובגישה שתספק יותר תועלת מנזק. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במומחה לטיפולי שורש לפני נקיטת גישה זו או אחרת לגבי טיפולים אלה.
